דף הבית / מימוש עצמי / הרגע שזה נפסק מעצמו
זוגיות על ראש שמחתי5 (100%) 2 votes מטבע הדברים, במקצוע כמו שלי הרגעים הגדולים נשארים בלבבות. אבל בתמונה הזאת ננצר אחד מהרגעים אותו לא אשכח לעולם. כלה שלי, […]
היה מעשיר ומלמד! כיף מאוד ומומלץ בחום!
סדנה לתקשורת בין אישית
אלינור מנחה מצוינת ואכפתית
תודה שעזרת לי לתקן בי את מה שלא הצלחתי לבד!
קיבלתי כלים מעשיים לעזר בכל תחום בחיים
היום אני קם לבקרים של אתגר וסיפוק
להבין מאיפה אני פועלת ולשנות את דפוסי החשיבה וההתנהגויות
לאפשר לי ללמוד את זה לבד אחרת זה לא יופנם
פשוט תודה על כל שנייה איתך
למדתי לשחרר, השארתי תפיסות עקומות מאחור, ואני עושה את מה שאני הכי אוהבת.
למדתי להקשיב לרצונות שלי ולאכול מבלי להרגיש חרטה
תגרום לכם לעבוד על עצמכם
מפקד חי"ר ענף סיוע קרבי מדבר על הרצאת סדר פנימי חדש
לזהות את האמונות שלי מה הן ההגדרות שאני חי איתם
סיפקתי את האגו במקום להעניק משמעות
אגיע לגרסה הכי טובה שלי
כלים איתם אני עובד כל יום ומתקדם
התעוררתי לבדוק שהוא חי!
תודה על כלים פרקטיים שיכולתי ליישם ברגע
זו הפעם הראשונה בחיים שאני משתחרר מתפיסות
אמא רגועה ואוהבת היא המזון המומלץ ביותר לתינוק
השקט הפנימי שנוצר בי ובו פשוט ישנתי טוב
עזרה לי לסדר את חיי החדשים עם התינוק שלי5 (100%) 4 votes If you are a first-time parent or a parent with a few kids struggling to manage […]
זה האיר אצלי נקודה שהייתה צריכה להתברר
באתי ללידה מלאת מוטיבציה ומחשבות טובות וברוך ה' עברה לידה טובה.
עבודה מדהימה עם בעלי שהיה פתוח לביקורת ושינויים
אני לא מוותר לעצמי וכל זה בזכותך
הרגשתי שהחיים חבטו בי ושאני במקום נמוך ולא טוב ביחס לאיך שהכרתי את עצמי רוב חיי.
I also continued to see Elinor about my career and my own life after 3 months I feel great change in my life and personality
בחג האחרון היינו באילת. חיכיתי לים של אילת כמו לסם. אפשר לחשוב שלא הייתי בחופש כ"כ הרבה זמן.
אבל בכל זאת, כנראה כשאתה מחכה לחופש אז זה מגביר את הצורך להרגיש חנוק.
כאילו להצדיק את זה שממש מגיע לך חופש.
ואז באילת הצלחתי לא לחשוב על כלום. לעשות חופש. לא לחשוב על עבודה, לא לחשוב על היומיום,
ואם לא היו המשפחה שלי איתי – כנראה שלא הייתי חושבת גם עליהם.
ואז בא הפחד שאולי לא יספיק לי החופש ואני ארצה עוד, אבל אין עוד, כי יש בי"ס ועבודה ושיגרה וכו' וכו'…
אז החלטתי להפסיק לחשוב על הפחד. להפסיק לדאוג שלא יהיה לי מספיק ופשוט להיות עם מה שיש.
שעות על גבי שעות בים האהוב עליי עשו את שלהן. וגם ההליכות ברגל בהרים של אילת על הבוקר,
והאוכל הטעים טעים של הדודים שלי. ובעיקר שלא חשבתי על מה אני עושה ומתי זה ייגמר.
זרמתי. עד שזה נגמר. פתאום. ביום שבת בצהריים אמרתי לאליק בעלי, יאללה, בוא נקום ונתקפל.
הגיע הזמן לחזור הביתה. הרגשתי שדי. הספיק לי. איזה כיף זה שדברים יכולים להיגמר בתחושה של די –מספיק.
ואז מיד באה המחשבה הנגדית. איזה בעסה שדברים נגמרים אבל זה ממש לא הספיק…