איך נצא לחירות?

איזו חירות, איזו?

אחרי הנקיונות של פסח (כן, גם אני מהמשוגעות), הקניות, הבישולים, ההכנות, בא השיא של הסדר שגם נקרא ערב ליל הסדר, ויש לו שלבים. בל נסתער על האוכל החגיגי לפני שנברך, נטעם מיני מזונות, נקרא מיני ברכות, נבקש שקט מהילדים, נשיר שירים, נספור את הדפים עד להפסקת האוכל. נשאל שאלות, נשיר קושיות, נקרא בעברית- ארמית, נתעמק במילים, קשה את הכל להבין.
בדרך לחירות שלנו אנחנו עוברים את אותם שלבים. זה מתחיל מתחושה לא ברורה. משהו מפריע לנו, משהו לא מסתדר, אולי חוג? טוויסט מקצועי? ילד? זוגיות? דיאטה? לימודים? שינוי הרגלים? הפלגה בים? מגיחים להם רעיונות, וזה נגמר בהבנה שאנחנו רוצים משהו. קטן או גדול, העיקר שיהיה ממלא. די, נמאס, רוצים להתרענן. יחד עם תחושות של ערפול, חוסר וודאות, סימני שאלה ורגשות מציפים מגיעה ההתחדשות. כן, ההתחדשות לא תמיד באה בלבן.

מי רוצה לחדש כשטוב לו?

תן לנוח, בנאדם. אבל כשזה כבר בלתי נסבל, חייבים לעשות שינוי, חייבים להקשיב להוא שצועק מהבטן. היציאה לחירות מתחילה מהכרת העבדות.  
אנחנו עבדים? 
ההגדרה שלי לעבדות: הרגל שמזיק לי ואני כלואה בתוכו. לכל אחד מאיתנו יש לפחות עבדות אחת שמזיקה לו. אנחנו יכולים להשתעבד להרגלים, לניידים, לסמסים, לפייסבוק, לדוא"ל, לאוכל, לילדים, לספורט, לעבודה, לסיגריות, לשתייה, לרצונות של אחרים, לפרנסה, למשפחה, למצוא חן, ואפילו – לסיפורים שלנו. בלי לשים לב נגררים לשגרה הזאת, ולכן חשובה ההתעוררות.

איך מתעוררים?

סימני התחדשות לא תמיד נעימים. צורך בחידוש יכול להתעורר מהרגשה פנימית בלתי נסבלת, כשמשהו מציק לנו בפנים, הרגשה כללית לא טובה ומצב רוח ירוד, או מאירועים חיצוניים – משברים, בעיות בעבודה, ריבים בזוגיות, בעיות עם הילדים, מחסור בכסף ועוד. הנטייה הטבעית היא להאשים את עצמנו, לנסות להסתכל על מה שיש, העיקר לא לשנות. אבל כשהעניין לא יורד…עדיף לשקול בחינה עמוקה יותר של הצורך. וכמו בכל מסע טוב, רצוי שיהיה גם סדר. באימון אישי אנחנו עושים סדר דרך סיפורים יומיומיים, וסיפורי העבר. חושפים את המחסומים, את הפחדים, את כל ה"למה לא", וגם את ה"למה כן", את מה יגידו, ואת איך הם יגיבו, את מה זה ייתן לי, וגם את מה זה ייתן לו. מנערים את ההרגלים שנדבקו כל כך חזק מבלי שנבדקו מספיק טוב, מסירים את האבק מהמשפטים המוכרים, ושואלים את עצמנו דרך שאלות רבות, שאלה אחת עיקרית: איפה נהיה כשנחגוג את הסדר הבא?

חקירה נכונה מולידה שלווה

פיטר דרוקר, אבי תורת הניהול המודרנית, אמר שכדי להתקדם למטרה צריך לעשות את הדברים הנכונים. כשמדובר במטרות הקשורות לעצמי, כדי לעשות את הדברים הנכונים מתחילים לעשות סדר. להבין מה יש ומה אין, להבדיל בין רצוי ומצוי, להבדיל בין עיקר לטפל. בסוף תהליך הסדר יש הרגשה מדהימה של רעננות ושלווה פנימית שאינה תלויה בדבר. כמו הכיף שיש בבית אחרי שמנקים אותו.

איך זה ייתכן שניקיון של בית עושה שלווה?

שמתי לב שרוב הפעולות שכרוכות בעשייה עושות לאנשים שלווה. רוצה נחת? לך תתאמץ. עובד. ככה משנים מצב תודעה. מי שחושב שההרגשה הזאת קשורה לישיבה על איזה הר בהודו, שינסה לשבת ולהתרכז, נראה מי יתעייף ראשון.

אז מה נשתנה אצלכם בלילה הזה?

זו השאלה הראשונה שלכם לדרך. מה תכניסו לחייכם עד לליל הסדר הבא? בחרו משהו שעושה לכם טוב בלב, משהו שתמיד רציתם, שאתם אוהבים ולא כי חייבים, משהו בשבילכם. צרו איתי קשר, אני אכוון אתכם במקצועיות ואהבה.

חג חירות שמח!