אורח חיים בריא – הנזקים בעקבות צריכת מזון מתועש ג'אנק פוד

אורח חיים בריא – הנזקים בעקבות צריכת מזון מתועש ג'אנק פוד
4.8 (96.67%) 12 votes

הגישה שלי לטיפול ולאימון היא גישה הוליסטית של שינוי דפוסים והרגלים קיימים ויצירת אורח חיים בריא. במסגרת זו אני מתייחסת לא רק לפסיכולוגיה וחשיבה חיובית אלא גם לספורט ופעילות גופנית ככלי להתמודדות עם משברים , Work-Life Balance ותזונה בריאה.

במסגרת פוסט זה אני מתייחסת לגאנק-פוד ותוספי מזון.

נראה כי תוספי המזון משפרים את תכונות המוצר. האם מקצה שיפורים שכזה יכול לגרום נזק? מתברר שכן. צריכה בכמות מוגברת, אינטראקציה בין תוספי מזון שונים, השפעה שונה של החומרים מאדם לאדם ואף רגישות כלשהי לחומר מסוים יכולים לעורר נזקים שונים. בפרק הבא יוצגו תוצאות הצריכה של תוספי המזון. התוצאות יוצגו בשתי קטגוריות: כלכליות ותרבותיות. להלן מובאים הנזקים האפשריים כתוצאה מצריכת מזון מתוסף – ג'אנק פוד.

נזקים למבוגרים

השפעות בריאותיות מזיקות – לחומרים משמרים הנצרכים מעבר לשיעור מסוים השפעות מזיקות כגון הפרעות בקיבה ועוד. חומרים אלה נמצאים כמעט בכל מזון/שתייה. לדוגמא: כוס משקה בטעם פירות מכילה חוץ מחומרי טעם וריח וצבעי מאכל, גם חומרים משמרים כמו חומצה סורבית וחומצה בנזואית. מבחינה זו, אומר פרופ' שמואל ינאי10, בארץ חמה כמו ישראל הצריכה הממוצעת של משקאות קלים גבוהה יותר מבארצות אירופה ולכן,ייתכן שהישראלים נחשפים באמצעותם לכמות גדולה של חומרים כאלה.11 החומר המשמר, פרופיונט, שנוהגים לפעמים להוסיף ללחם יכול לגרום מיגרנות ואקזמות, תופעה ידועה אצל עובדי מאפיות הנחשפים לשיעור גבוה מחומר זה. עד לפני שנה הכילו חלק מסוגי הלחם עוד תוסף, פוטסיום ברומט, שמשמש לשיפור המירקם של המאפה. לדברי אברהם זיו, הטוקסיקולוג של משרד הבריאות, השימוש בפוטסיום ברומט בקמח ובלחם נאסר לאחר שהתברר במחקרים שהוא עלול להיות מסרטן.12
התקפי אסטמה – עיבוד תעשייתי של תפוחי אדמה כרוך לעתים בתוספת חומרים ששמם לא תמיד מופיע ברשימת התכולה: למשל גופרית דו-חמצנית, שתפקידה למנוע השחמה וגורמת לאנשים מסוימים התקפי אסתמה קשים. חומר דומה נמצא בעשן של בתי זיקוק לדלק וידוע שריכוז מסוים ממנו גורם לחלק מהאוכלוסייה התקפים כאלה.13
חשד לגרימת סרטן – למרות הנימה המרגיעה שנוקטות רשויות הבריאות בעולם כלפי צבעי המאכל, בקרב חוקרים ומדענים יש להם שם רע. יש צבעים, למשל צהוב מס' 5 המכונה טרטרזין,שגורמים תופעות אלרגיות אצל חלק מהאוכלוסייה. לפעמים הנזקים מיוחסים לצבעים קשים יותר: מדי כמה שנים מוכרז צבע זה או אחר כחשוד בגרימת סרטן ומוצא מרשימת החומרים שמותר להוסיף למזון. הנזק שהצבע עלול לגרום קשור בשיעורו, אך שיטות האנליזה המאפשרות לגלות כמה צבע הוכנס למזון מוגבלות, והרשויות מתקשות לכן לבדוק זאת.14

נזקים לילדים

נזקי בריאות שונים – מחקרים שבדקו את השפעתם של צבעי מאכל במזוננו מצאו כי הם מזיקים גם כשלעצמם וגם באינטראקציה עם תוספים אחרים.15 כחול בריליאנט לדוגמא, צבע מאכל נפוץ, נמצא כגורם לתופעות שונות של אלרגיות, היפראקטיביות ובעיות קשב, וחשוד כגורם לגידולי מוח. הוא נאסר לשימוש בגרמניה, אוסטריה, שווייץ, בלגיה, שבדיה ונורבגיה. בארה"ב הוא כפוף לאישור ה-FDA. אצלנו, דרך אגב, הוא עדיין בשימוש. הטרטזין, עלול לפגוע בנוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) שבין תאי העצב במוח, ובכך לגרום להיפראקטיביות ולהפרעות קשב אצל ילדים. כמו כן, הוא עלול לגרום לאלרגיות, לאסתמה, ולמיגרנות.16
אורטיקריה – מחלה המתבטאת בגירוד מציק ובכתמים על העור נגרמת ככל הנראה אצל ילדים בגלל אלרגיה למזון ולתוספי מזון. 17
היפראקטיביות – נמצא כי אחד הגורמים המשמעותיים להיפראקטיביות אצל ילדים היא צריכת מזונות מקטגוריות: מוצרי חלב, מוצרי תירס, קמח לסוגיו, מוצרי סויה וביצים עתירי תוספי מזון.18 מחקר רחב היקף שכלל 1873 ילדים אמריקאים בסביבות גיל שלוש מצא כי לאחר שלושה שבועות של תזונה ללא תוספי מזון הייתה ירידה ניכרת בתסמינים היפראקטיביים עפ"י דיווחי ההורים. ההבדל היה עצום בין הקבוצה שאכלה מזון נטול תוספים לבין קבוצת הפלסבו.19 עפ"י ממצאים של מחקרים נוספים שנעשו בתחום, רופאים מצאו דרך לאבחן האם ובאיזו דרגה סובל ילד מהיפראקטיביות בעזרת שאלון שממליץ מאילו מזונות להימנע עפ"י רמת ההפרעה המאובחנת. התוצאות מדברות בעד עצמן. חוקרים ואנשי רפואה רבים בעולם מייחסים מזון עשיר בתוספי מזון כגורם משמעותי בתופעת ההיפראקטיביות אצל ילדים.

 

ראו גם: אימון אישי לחיים עם אלינור

ביקורת אישית

ישנן השפעות רבות ומזיקות כתוצאה מצריכה של תוספי מזון. מהי "צריכה נורמלית" עפ"י משרד הבריאות? האם הצרכן יודע מה הכמות ה"נורמלית" המומלצת לצריכה? שאלות רבות נשאלות לאור הנזקים הרבים שעלולים להיגרם כתוצאה מתוספי מזון ויותר מכך, מחוסר מודעותם של הצרכנים.
משרד הבריאות מצהיר כי "החלטות בקשר לבטיחות תוספי מזון נקבעות על סמך העדות המדעית הניתנת להשגה באותו הזמן".21 הצהרה זו, לעניות דעתי, נראית מתחמקת מאחריות, לאור העובדה שישנם מחקרים המעידים כי תתכן השפעה מזיקה כתוצאה מאכילת מזונות מתוספים. האם אדם ממוצע יכול למדוד את כמות תוספי המזון שהוא צורך? אני מסופקת.
המזון משתתף בחיינו כמעט בכל דבר. הוא אינו משמש רק כ"דלק" למערכת, לא אחת הוא ציר עיקרי בחברה. סביבו יש אירועים, מפגשים חברתיים, בעצם, מה לא?  לכן, השפעתו עצומה הן על בריאותינו והן על חינוך התזונה של ילדים ומבוגרים. תוצאות צריכת יתר בתוספי מזון יכולה להשפיע על עוברים דרך המזון העובר מחבל הטבור של האם, ילדים בגיל הרך שבו שלבי התזונה קריטיים להתפתחות, בגיל ההתבגרות שעוברים על הגוף שינויים הורמונאליים וכן הלאה. תתכן התפתחות מוקדמת ומואצת של הגדילה, השפעה על מצב הרוח,  על תפקודים קוגניטיביים במוח ועוד. ילדים רבים ניזונים ממזון עתיר בתוספי מזון. דגני בוקר, חטיפי "במבה", קטשופ, שניצלונים וכו',22 המעידים על עצמם שהם ללא חומרים משמרים ובכך מטעים את הצרכן כאילו מדובר במזון נטול תוספים. למעשה, ישנם תוספים רבים העלולים להזיק שאינם חומרים משמרים דווקא והצרכן לא מודע להם כלל. החוק מצידו מעורפל. הוא מתיר ליצרנים לכתוב "ללא חומרים משמרים וצבעי מאכל" אם היצרן השתמש בכמות קטנה מהמקובל. הבעיה העיקרית במחקרים שעוסקים בנושאים כמו תוספי מזון היא שהמממנים שלהם הם החברות המייצרות אותם משום שלאף אחד אין עניין לממן מחקר שעוסק בשאלה האם חומר מסוים מסוכן – למעט יצרני המזון והתרופות, שהאינטרס שלהם ברור.

אורח חיים בריא

אורח חיים בריא היא הבסיס למימוש והגשמה עצמית. אם את/ה מחפש בחיפוש אחר גישה אותנטית לשינוי דפוסים והרגלים ויצירת אורח חיים בריא תוך התייחסות גם לתזונה בריאה וספורט – צרו קשר

 

מקורות

 

1.        משרד הבריאות, (2004), חוברת הסבר בנושא תוספי מזון. משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, שירות המזון הארצי, המטה.
2.        משרד הבריאות, (2004), חוברת הסבר בנושא תוספי מזון. משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, שירות המזון הארצי, המטה.
3.        משרד הבריאות, (2004), חוברת הסבר בנושא תוספי מזון. משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, שירות המזון הארצי, המטה.
4.        משרד הבריאות, (2004), חוברת הסבר בנושא תוספי מזון. משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, שירות המזון הארצי, המטה.
5.        Pratimo Rao, Ramesh V Bhat. (2003). "A comparative study on the synthetic food colours usage in foods procured from urban and rural areas of hyderabad", Nutrition and Food Science, Bradford, 33, 5, 230-235, from Proqwest Database.
6.        Leon B. (2004). "Chemical food safety, public awareness and risk communication", British Food Journal; 106, 23-37, from  Emarald Database.
7.        Anonymous, "How deadly is your pint?". (2004). Drugs and Alcohol Today, 4(14), 3.
8.        Steer C.R (2005). "Managing attention deficit/hyperactivity disorder: unmet needs and future directions", Archives of Disease in Childhood, 90, 19-25.
9.        מומחה לכימיה ולטוקסיקולוגיה של מזון, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון
10.     הפקולטה להנדסת מזון בטכניון, אתר הטכניון www.technion.ac.il
11.     אתר משרד הבריאות  , http://www.health.gov.il/
12.     D R Tennant,  K Gedrich,  D Godfrey,  J Davidson, "Intakes of beta-carotene from its use as a food additive, fortificant and dietary supplement in France, Germany and the UK". (2004). British Food Journal Bradford, 106, 436-456, From Proqwest.
13.     ראיון עם ד"ר בריאן, אתר משרד הבריאות,  http://www.health.gov.il/
14.     Karen L. , W. Graham McLean, Dominic P. Williams and C. Vyvyan Howard. (2005). "Synergistic Interactions between Commonly Used Food Additives in a Developmental Neurotoxicity Test" , Toxicological Sciences 2006, 90(1), 178-187, fromOxford Journals.
15.     B. Bateman, J. O. Warner, E. Hutchinson, T. Dean, P. Rowlandson, C. Gant,  AT AL. (2004). "The effects of a double blind, placebo controlled, artificial food colorings and benzoate preservative challenge on hyperactivity in a general population sample of preschool children", Disease in Childhood, 89, 506-511, from Pubmed Database.
16.     אתר הנטורופטיה הישראלי, http://naturemed.co.il/in_si/health_06.html
17.     Galland  L. (1999).  "ADHD", Better Nutrition, 61, 40, from Academic Search Premier.
18.     B. Bateman, J. O. Warner, E. Hutchinson, T. Dean, P. Rowlandson, C. Gant,  AT AL. (2004). "The effects of a double blind, placebo controlled, artificial food colourings and benzoate preservative challenge on hyperactivity in a general population sample of preschool children", Disease in Childhood, 89, 506-511, from Pubmed Database.
19.     Galland  L. (1999).  "ADHD", Better Nutrition, 61, 40, from Academic Search Premier.
20.     משרד הבריאות, (2004), חוברת הסבר בנושא תוספי מזון. משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, שירות המזון הארצי, המטה,עמ' 4.
21.     משרד הבריאות, (1999-2001), מה אוכלים ישראלים. סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון, חלק ב'.
22.     מתוך ראיון עם פרו' ינאי, מומחה לכימיה ולטוקסיקולוגיה של מזון, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון

 

סגור

סגור לתגובות.