כיבוד הורים 

שאלה: “ההורים שלי לא מכבדים אותי. הם לא מעריכים אותי בכלל. במיוחד אבא שלי, שבמקום לראות את הדברים הטובים רק מבקר אותי ומעיר לי. קשה לי עם המצב הזה, ואני כבר לא נהנה איתם, אז החלטתי לא לראות אותם עד להודעה חדשה.”

תשובה:

כואב להרגיש שהורים לא מכבדים ומעריכים. זה עשוי לגרום לך לחשוב שאין לך מקום וערך. זאת כמובן לא האמת. כל אחד הוא בעל מקום וערך. אך לפעמים כדי לזכור את זה צריך לקחת יותר זמן ומרחק עבור עצמנו ולטפל ברווחה ובבריאות הנפשית שלנו. בנוסף, נכון יהיה להתמודד עם המצב בצורה בונה. להציב גבולות כדי להגן על עצמך, ולשמור על הגבולות שהצבת.

מצד שני, לכונן יחסים טובים עם ההורים. להתנהג באדיבות. לבוא אליהם, לבלות איתם מחוץ לבית, לא לדבר במילים חריפות, לשמור על התנהגות נאותה. להיות זמין. לעזור להם פיזית. לאפשר להם לדבר ולהביע רגשות. להיות קשוב לדעותיהם ולנסות להבין נקודת המבט שלהם. ואז כשעולה בך קושי לקבל ייעוץ עם איש מקצוע.

הורים, כך התרגלנו לחשוב, אמורים להכיל אותך. להעניק. לעודד. לתת לך את המקום. מקום ראשון! לא סתם מקום. וכשדברים לא מתנהלים בדיוק כפי שנראה לנו – מפח נפש. הם לא בסדר. אני אראה להם. אפשר להבין את הגישה הזאת אבל היא משאירה אותנו במצב פאסיבי וקורבני. התורה, שופכת אור כשהיא מדברת על מצוות כיבוד הורים. אחת המצוות החשובות ביותר, כתובה בדיבר החמישי, אחת ממעט המצוות שמפורט בהן שכרו של המקיים:

”כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ” (שמות, כ’, י”ב).

בניגוד למצוות אחרות ספציפיות לקהילה או לחברה, המצווה לכבד הורים מיועדת לכל אחד ואחת מאיתנו. גם במקרים שחושבים כי ההורים אינם ראויים לכבוד. הכוונה במצוות כיבוד הורים היא לכיבוד הורים בכל עת. זוהי חובה מתמשכת. לא מעשה ספונטני. ולא רק כשהורים צריכים עזרה או סיוע.

איך לכבד?

רש”י מפרש את ההבדל בין שני הציוויים על פי האמור בתלמוד (מסכת קידושין, דף ל”א, עמוד ב’):

איזהו מורא? לא ישב במקומו, ולא ידבר במקומו, ולא יסתור את דבריו.

ואיזהו כבוד? מאכיל ומשקה, מלביש ומנעיל, מכניס ומוציא.

מלבד חיובים אלה שהם מדאוריתא, הוסיפו חז”ל חובה לזון ולסעוד את ההורים במידת הצורך, לכבד אותם ולהדר את פניהם ולאחר פטירתם להביאם לקבורה.

טעם המצווה

לפי הרמב”ם, שורש המצווה נעוצה בהכרת התודה שכל ילד צריך להרגיש כלפי הוריו על הבאתו לעולם ועל גידולו. על פי היהדות בתהליך הלידה שותפים האב, האם והקב”ה. אולם גם אם אין גידול והשתדלות מצד ההורים, חובת הילד נשארת. לכן גם ילד מאומץ מחויב לכבד את הוריו הביולוגיים. לא רק מצד הכרת התודה השיכלית אלא מצד המצווה האלוקית. חובת כיבוד הורים הוסמכה לחובת כיבוד הקב”ה: “הוקש כבוד אב לכבוד המקום” ולכן אדם שלא מכבד הורים בהכרח לא מכבד מספיק את הקב”ה.

למצוות כיבוד הורים השפעה רבה בהתפתחות אישית וחברתית:

• כיבוד הורים מסייע להתחבר להכרה של ערך וכבוד עמוקים דרך יצירת קשרי משפחה חזקים. 
• כיבוד הורים מתייחס להורים כמקורות ראשיים: כמורים, מלמדים ומנחים בחיינו.
• כיבוד הורים מסייע לנו לפתח יכולות של חסד ואהבה. כאשר אנחנו מכבדים את הורינו, אנו לומדים להיות מכבדים וקשובים לאחרים ובכך מתפתחים אישית וחברתית. 

בהצלחה! 

הקורס המלא סדר פנימי חדש

קורס תקשורת זוגית

להזמנת הרצאות וסדנאות

לייעוץ אישי כאן