איך לחזק את הילדים בתקופה של מתח / מבצע / קונפליקט בטחוני?

לחץ נפשי וחרדה מלווים אותנו בתרבות המערבית – ריצות אינספור, תחרות והישגיות שמתחילה כבר ביסודי, בחירה עצומה בכל תחום בחיים, המתח בין הרצון להצליח בקריירה לבין ההורות הנפתסת כ"מושלמת". לכל אלה, אנחנו בארץ מקבלים כמעט כל קיץ מבצע, מלחמה, החלפת מהלומות, רקטות, טילים מדוייקים ולא מדוייקים, סירנות, צבע אדום.

כל זה מוסיף למתח והסטרס בחיים שגם כך משופעים במתח, המצב הכלכלי ומה לא.

אתם מוזמנים לקרוא עוד בקישורים מטה אודות מתח, לחץ נפשי וחרדה אצל מבוגרים

התמודדות עם לחץ וחרדה

לחץ נפשי

ומה לגבי היקר מכל – הילדים

התמודדות עם לחץ וחרדה של ילדים – איך לחזק את הילדים בתקופה של מתח / מבצע / קונפליקט בטחוני?

את האגרת הבאה פרסם משרד החינוך ב-2014 בצוק איתן. היא מציגה מספר עקרונות העשויים לעזור לילדכם לחזק חוסן ולהתמודד באופן מיטבי בתקופה זו:

1. לילדים יש כוח להתמודד – ככל שתאמינו בחוסן של ילדיכם וביכולתם להתמודד, כך יוכלו הילדים לגייס את כוחותיהם.
2. ילדים מושפעים מהרגשות ומצב הרוח של הוריהם – מצב רוחכם "עובר" לילדים גם אם אינכם מדברים אתם בגלוי על כך. ככל שילד צעיר יותר, הוא מושפע יותר. הקפידו לשדר להם מסרים של אופטימיות ותקווה. אם אתם מרגישים שאתם מתקשים לחזק, פנו לקבלת עזרה מפסיכולוגים, יש קווים חמים בחינם עם טלפונים המפורסמים כל העת בטלוויזיה.ניתן לפנות למכון אדלר, לפסיכולוגים של קופ"ח, לרשויות המקומיות. כולם מגישים עזרה.
3. מסירת מידע מדויק – חשוב לשתף את הילדים במה שקורה, בקצרה וברמה המתאימה לגילם, רמתם ההתפתחותית וקרבתם לאירוע. יש להפריד בין שמועות לעובדות, ולמנוע הצפת מידע שאינה הכרחית. יש למנוע תכנים קשים שאינם הכרחיים, כגון תמונות חוזרות של נפגעים באמצעי התקשורת. יש לזכור שמושגי זמן ומרחב אצל ילדים צעירים נמצאים בתהליך התפתחותי ולכן אינם מזהים עד כמה הסכנה קרובה/רחוקה מהם, לדוגמה: הם אינם מודעים לכך שטיל נפל רחוק ואינו מהווה סכנה ממשית להם או שתמונות החוזרות שוב ושוב על המרקע, אינם של אירועים חדשים.
4. וויסות החשיפה לאמצעי התקשורת – לצד המידע המשמעותי, אמצעי התקשורת מציפים אותנו בחזרות ופרשנויות. לעתים קשה לנו להתנתק מהמרקע ויש לנו צורך לראות שוב ושוב את הארועים. ילדים מושפעים מכך יותר ממבוגרים והם רואים ושומעים את החדשות גם כשהם נראים עסוקים במשחקיהם. חשוב לאפשר להם לראות חדשות מותאמות לילדים ולאזן את הצפייה באמצעות תוכניות/פעילויות מתאימות לגילם ומפיגות מתח. יש להגביל ולווסת את הצפייה באירועים קשים, העלולים לגרום נזק ממשי להתפתחותם הרגשית התקינה.
5. יצירת שגרה – ילדים זקוקים לשגרה והיא מעניקה להם בטחון ותחושת שליטה. יש לנסות ולייצר שגרת חיים ככל הניתן.
6. חלוקת תפקידים – מלוי תפקידים במשפחה נותן לילד תחושת ביטחון ויכולת. ניתן ורצוי לשתף את הילד בבחירתו והכנתו של המרחב המוגן, לאפשר לו להכין לעצמו תיק עם חפצים החשובים לו והמחזקים את תחושת הביטחון שלו: ספרים, דיסקים, צעצועים אהובים.
7. הקרנת תחושת מוגנות מצד המבוגרים – חשוב להבטיח לילד שאנו כמבוגרים: הוריו, מחנכיו וכוחות הביטחון עושים כל הניתן כדי לשמור עליו ועל בטחונו. חשוב ביותר שהמבוגרים יבצעו באופן מוחלט ועקבי אחר הנחיות פיקוד העורף. עקביות זו משרה ביטחון בילדים ומפחיתה חרדות.
8. יש לשים לב להתנהגויות שונות מהרגיל העלולות לאותת על חרדת יתר או מצוקה של הילד ולפנות להתייעצות במקרים אלו. חשוב לדעת, כי טבעי שיהיו בתחילה תגובות שונות מהרגיל.