מי הוא האני האמיתי

5/5 - (3 votes)

בסוף אני מת על אלונקה. אותו גוף אותו פרצוף אותם עיניים. בלי חיים. זה גם לא בדיוק אני. אז מי זה? מי זה שעוד מעט יטמן באדמה למנוחת עולמים?

מי הוא היה?
איך הוא היה?
למי הוא תרם?
למי הזיק?
איך חי את חייו?
מי הוא היה באמת?

ויניקוט קרה לזה ה”אני אמיתי”. מי זה ה”אני האמיתי” שאנחנו רוצים כל כך לשוב אליו? הלא אותו אני שאוהב יכול גם לרצוח. אז מי האמיתי?

נקפוץ 28 שנים אחורה למשמרת ערב במשטרת זבולון. הסענו רוצח מסוכן לבית הכלא. אזוק בידיו וברגליו, מוקף שוטרים, פתאום הוא אומר.
“שוטרת!”
“כן”
“אפשר לבקש משהו אחרון לפני הכלא?”
“מה?”
“סיגריות.”
“תחלום” ענה השוטר לידי. “לא מספיק מה שעשית אתה רוצה גם סיגריות?”

בצומת הקרובה עצרנו בקיוסק לקנות לו סיגריות.

בדרך לתא הוא שאל, מנומס:
“שוטרת, אפשר לשאול שאלה?”
“כן”
“למה קניתם לרוצח סיגריות?”
“כי אתה בנאדם.”

הרגע נחרט. רוצח אבל גם בנאדם. ואני? כמה פעמים רצחתי? הלכתי בכוח, הייתי צל, נתתי זכות כשנפגעתי, עבדתי כשנגמר הסוס. שיקרתי, גידפתי, הדפתי, קיללתי, חמסתי, כעסתי לשווא. הזיות. העלבות. דיבורים לא במקום. טעויות אין סוף.

אדם הוא לא זהות מקובעת – טוב או רע. הוא לא רק מי שהוא רוצה להיות, האני האמיתי, מה עשה ולא עשה. אדם הוא המסוגל לראות מורכבות בעצמו. לנהל איתה דו שיח. יומיומי. עקבי. לראות רע, להודות בטעות, לסלוח ולבחור שוב.

גמר התבוננות טובה.

שהשנה הזאת נעבוד בצוותא ונחזיר את המקום שלנו לשפיות. המינימום שאפשר לייחל לו במצב כה מעוות.

סגור לתגובות.