יוסי בן עוז, מהנדס בכיר בתעשיה בטחונית

אני מבקש לומר כמה מילים. זה חשוב לי. אם אוכל ולו במעט לתרום לך. כן כן… לך. את או אתה, שנדמה לכם עכשיו שהכל לא הולך ושהכל מערבולת ושאתם לא מצליחים להוציא מעצמכם 10% ממה שאתם יכולים… יש לי משהו לספר לכם: לאלינור הגעתי מסודר. ישבתי במשרד שלי וכתבתי לעצמי בלשון מתומצתת את עיקרי הדברים.

כי אני? אני יש לי יעדים, אמרתי לעצמי. אם כבר אני מסכים ללכת ל"אימון" ואחרי המלצות חמות של חבר יקר שאני די בוטח בו – אני לא הולך על עיוור. אני אבוא מוכן. כשהכל היה כבר כתוב הדפסתי וערכתי. בקאט שלישי, נדמה היה שהדברים ממוקדים מספיק. ממילא כל האימון הזה בטח זה סוג של מאמבו ג'אמבו של רגשות ושלמות נפשית ושלווה והשד יודע מה היא תמכור לי שם, חשבתי לעצמי. החשש העיקרי שלי היה להיכנס לסוג של מסע מטורלל ורגשי. ואני מחפש משהו ממוקד ובונה משהו שאוכל לעבוד איתו. וגם… קצת שידבר אל הלב. כן, גם זה. הודיתי בפני עצמי ברגע של כנות. * נדמה לי שלא חציתי את אמצע הפגישה הראשונה עד שהתפוגגו אצלי מרבית החששות. אלו ששרדו התעופפו בשנייה.

פגשתי מולי אישה משכילה ורחבת יריעה. קשובה. מחוברת לחלוטין לקרקע ומבינה עניין בסוג של חדות שהדרך הטובה ביותר לתאר אותה היא שהיא פשוט חדה ומנוסה. לשמחתי התהליך היה מובנה: הפגישות בונות, עם בקרות ואיכפתיות שכיף לעבוד איתה. נוגעים ללא חשש באזורים פרובלמטיים ומזהים נקודות חלשות. לאט לאט ממפים את המהות שלך, את החזון ואת החוזקות האמיתיות. מפתחים את תעודת הזהות האינטימית והחזקה ביותר שלך. עכשיו, לראשונה – יש לך את החירות האמיתית לבחור. לבחור לפעול מתוך החזון הנקי והמבורר שאתה בעצמך הבנת שם. הגעתי לאלינור מסודר. עמוס בחששות. ואני יוצא מהידיים שלה כשאני מחזיק ביד תיק עם כלים לעבוד איתם. עם הבנה ברורה יותר של דפוסים מכשילים. של מהות פנימית שממנה אפשר לפעול. של ניקוי החרדות כדי לפנות מקום לתעוזה. אז אם גם אתם בוערים בפנים לעשות דברים שאינכם יודעים מאיפה להתחיל אותם; אם גם אתם מרגישים את המרווח הכואב הזה בין הפוטנציאל למימוש בפועל; אם גם לכם נמאס להיות כלואים בכלוב של עבודה בינונית… אני ממליץ בחום רב שתקבעו פגישה עם אלינור. יש לה שם תה ירוק, לב רחב וחדות מדוייקת. וכל השאר הם פסגות שלכם לכבוש.

יוסי בן עוז

[email protected]