3 עצות זהב להקניית הרגלי למידה אצל ילדים

כל המשאבים הדרושים לישיבה עם הילדים בשיעורי בית חסרים לי. 

לא אוהבת את זה, לא מעניין אותי ואין לי סבלנות. 

לפני כמה שנים ביקשתי מאחי עזרה בשיעורים עם הבנות. הוא אבחן את המצב ונתן עצות זהב שהולכות איתי ועם הבנות עד היום. נתקלתי במכתב הכל כך יעיל שלו והחלטתי לפרסם אותו לשימושכם. בהצלחה! 

תמיד יש פתרון, תמיד יש דרך

העניין עם לימודים הוא מאוד פשוט אך לא פשוט ליישם אותו ואין קסמים, לי לקח 5-6 שנים להבין איך לומדים, ממה מתחילים, איך מתחילים, איך מתקדמים, מה קורה אם נכשלים, מה קורה אם מצליחים ואת כל זה אני הולך להעביר לך פה כדי שאת תבני את היסודות האלה לבנותייך. תהיי בטוחה בדבר אחד, אם היסודות שלהן יהיו חזקים עכשיו, הן ירוויחו את החיים שלהן אחר כך. אני באופן אישי חזרתי לכל כך הרבה חורים וסגירת פינות שהיו חסרים לי במהלך הלימודים שלי שאת בכלל לא מדמיינת לעצמך. הגעתי למצב שלמדתי מחדש את לוח הכפל, חוקי חיבור וחיסור, חוקי לשון והגהה ואפילו מתי אומרים עשר או עשרה.

חשוב מאוד שתיקחי אחריות על התהליך הזה, ואני מבטיח לך שברגע שהן יכנסו לקצב הן יהיו בלתי ניתנות לעצירה, זו נוסחה שלקח לי שנים על גבי שנים לפתח, שמבוססת על כישלונות והצלחות ובעיקר על עקביות. תשבי עם עצמך, תחשבי עם עצמך, עוד לפני שהסברתי לך איך השיטה עובדת – איך את מכניסה את עצמך למשוואה הזו ולוקחת אחריות בנושא הזה.

טוב, אז ככה הכל עובד: כל מקצוע, בכל שפה, בכל שלב הוא כמו בניין ולכן חשוב תמיד לעבור על כל החומר מהתחלה ועד הסוף בלי לדלג על כלום כי אם תדלגי, יווצרו חורים שיכול להיות שלא יעלמו עד האוניברסיטה ואז נראה שוב קושי. יש 3 כללים פשוטים שיוצרים את המסגרת הלימודית על פי ההשקפה שלי:

1. סדר
2. מסגרת זמן
3. תגמול

סדר

חשוב מאוד להיות מסודרים ברמה כזאת שיחשבו שאולי משהו לא בסדר אצלך. אני בכוונה מקצין כי אני יודע שכל אחד מגיע עם רמת משמעת אחרת אבל בגלל שהבנות עדיין קטנות, ניתן להנחיל להן את הערכים האלה וזה חשוב מאוד ללמידה. השולחן שאת ואור עובדות עליו תמיד מבולגן. יש בספרייה מעל השולחן דברים לא קשורים, אייפד, כל מיני ניירות, מחשב נייד פה, כוסות מים שם… זה לא עובד ככה וזה יוצר בלאגן בראש. תביני שאחת משיטות הניהול הכי מתקדמות בעולם הגיעה מיפן והיא אומרת שצריך לנקות ממשטח העבודה כל מה שלא משתמשים בו בזה הרגע, את קולטת איזה קיצוניות? לצורך העניין, אם את עובדת על המחשב ורושמת הערות בדפדפת, מה שיהיה על השולחן זה מחשב, דפדפת ועט – זהו.  לא ניירות, לא מטענים, לא טלפונים ואפילו לא שלט של מזגן.

עמדת העבודה צריכה להיות תמיד נקייה. תעשו לעצמכם חוק שהשולחן תמיד ישאר מסודר ונקי לזה שבא אחר כך לעבוד. תגדירו מגירות שלך ומגירות שלה, תתעקשי על זה שכל המחברות יהיו איפה שצריכות להיות המחברות, כנ״ל העטים, הספרים העפרונות, בלוק ציור וציוד לימודי אחר.

מעבר לסדר הלוגיסטי של מה שרשמתי למעלה, יש סדר מנהלי בציוד של הלימודים. מה שהכי חשוב זה להפריד את החומר של הכיתה מהתירגולים. חשוב שתהיה לה מחברת אחת שהיא הולכת איתה לכיתה ורושמת את כל החומר ומחברת אחרת, או דפדפת, או קלסר שבו היא מתרגלת, כלומר פותרת שיעורי בית בדפי טיוטה שבהם אפשר לקשקש אבל בכל זאת זו מחברת טיוטה השייכת לאותו מקצוע – זה יוצר מצב שאין מיליון ואחד דפים זרוקים שם ואף אחד לא יודע איפה השיעורי בית ואיפה הפתרונות. למעשה תמיד כדאי להפריד בין המחברת שרושמים בכיתה, למחברת תרגולים, בכל מקצוע ובכל דבר. חשוב שהמחברת של הכיתה תשאר קדושה, מסודרת ככל האפשר, כי ממנה לומדים בסופו של דבר.

מסגרת זמן

יכולת ריכוז היא יכולת שנבנת עם הזמן ומי שאומר לך אחרת, שישמור את הריטלין לעצמו. ישבתי לא פעם ולא פעמיים עם ילדים ואבחנתי בדיוק מי מרוכז ולכמה זמן. תופתעי (או שלא) אני הבנתי שמה שחסר לילדים זה המניע. מה זה אומר מניע? המניע לשבת על התחת ולעשות מה שצריך. כאשר הם היו יושבים איתי, אני הייתי המניע.

כדי שאדם ישב על התחת במשך הרבה זמן וילמד, הוא צריך מניע ומסגרת של זמן. מעבר לכך, חשוב שכל תקופת למידה תהיה תחומה בזמן, לא רק יושבים לומדים אלא לומדים במסגרת זמן שמתאימה לילד או לחומר הנדרש. 

חשוב שיהיו בלוקים של זמן שבסופם יש הפסקה של 10-15 דקות ואז חוזרים בלוק הבא. על הפסקה לא מוותרים, ועל בלוק לימודים לא מוותרים.

אני ממליץ לך לקחת תקופה של כ 5-6 חודשים שבהם את יושבת איתה תמיד בלוק אחד של זמן ולאחר מכן נותנת לה לעבוד לבד. אם זה קשה לך כל יום אז תעשי את זה 3 פעמים בשבוע אבל באופן קבוע. אין שום מטרה לשלוח אותה לחדר ולהגיד לה ״תלמדי״ כי זה לא יעבוד. שבי איתה חצי מהזמן של הבלוק, תני לה להוביל, תנחי אותה, תסבירי לה למה צריך לעשות תרגיל מהתחלה עד הסוף ולא לקצר, תגידי לה כל הכבוד שהיא מצליחה, תלמדי אותה 2 תרגילים ואז תתני לה לעשות 5 לבד. אני מבטיח לך שכל סשן כזה יחזק אותה ברמות שהיא כבר לא תצטרך ולא תרצה שתשבי איתה, היא תהיה מהירה מדי בשבילך ואת תשעממי אותה כי היא תדע לפתור הכל לבד (אגב זה מה שקרה לי איתה וזה מעולה!).

תגמול

אין אני מתכוון להציע לילדה חפיסת שוקולד על כל פעם שהיא מסיימת שיעורי בית אבל אני חושב שאחרי שהיא למדה שעתיים או פתרה מבחן וקיבלה 100 או קיבלה תשבוחות מהמחנכת שלה, זו סיבה לחגיגה, סוג של אמירה צנועה של כל הכבוד בנוסף לכל הכבוד שאת אומרת לה בדרך כלל ואחרי שנייה הוא נגמר. 

אפשר ליצור קשר בין חוגים לבין לימודים, כלומר לדבר עם הילדות בהקשר ששני הדברים הולכים ביחד. בלי לימודים אין חוגים ובלי חוגים אין לימודים, כלומר להפוך את החוגים ההעשרה והטיולים המשפחתיים לסוג של תגמול. להבהיר לילד שהלימודים חשובים לו באופן אישי ובחוגים הוא לא יקבל את מה שהוא מקבל בלימודים כי זה זמן פנאי והעשרה ולכן אלו 2 עולמות שחייבים להיכנס טוב טוב לראש של הילד. היא הולכת להיות 12 שנה במסגרת של בית ספר, ברגע שהיא תראה שיש תגמולים על הלימודים, היא תסתדר היטב בתוך המסגרת הזאת. 

אתן לך דוגמא אישית, אם לי הייתה תקופה קשה של שבוע למידה למבחן, אני תמיד הייתי לוקח יום חופש ביום המבחן ולא נוגע אחכ בספרים, גם במקרה שהיה לי יומיים אח”כ עוד מבחן, זה היה התגמול שלי. אז כמו באימון האישי שאת עשית לי, אותו דבר זה לילד.

לכי איתה לחנות כלי כתיבה, תני לה תגמול על זה שהיא סיימה מחברת – קני לה מחברת חדשה. תני לה תגמול על זה שהיא הצליחה במבחן, תתלי את הציון על הקיר לשבוע. תמסגרי את התעודה. תקני לה קלסר חדש, תיק חדש כל השנה. ככה הילדה מבינה שלימודים עוזרים לה להשיג תגמולים, חוגים, כלי כתיבה וזה תורם רק להמשך למידה ולא סתם לקבל שוקולד, כי זה היא מקבלת מסבתא בכל מקרה.

טוב, אז לסיכום:

הצלחה קשורה אך ורק לסדר, תכנון מתאים והשקעה – אם מיישמים את זה, כל אחד יגיע למקסימום. 

1. סדר

• ניקיון – שולחן העבודה ישאר תמיד נקי כמו שקיבלת אותו
• הפרדה מנהלית- מחברת לחומר של הכיתה ומחברת לתירגולים

2. מסגרת זמן

• בלוקים – לומדים בפרקי זמן של חצי שעה/שעה (בהתאם לחומר) ובסופם הפסקה של 10 דקות- אין חריגות מזמנים אף פעם
• Push ! לשבת עם הילד חצי שעה ראשונה ואז לשחרר אותו לעבוד לבד חצי שעה נוספת

3. תגמול

• קשר ישיר בין לימודים לפנאי – קשר של תגמול בין הצלחה בלימודים וחוגים כפנאי
• מחוות קטנות- מחברת חדשה מתנה, תיק חדש, ארוחת ערב לכבוד התעודה, טיול לצפון לכבוד עליה לכיתה הבאה. 

מקווה שזה עזר לך והוריד את רמת הלחץ שהיית בה כשהתקשרת אליי, המייל הזה ישרת אותך תמיד, כשתחושי לחץ וחוסר אונים – תחזרי לפה, תקראי אותו ואז תסיימי ב 3 הנקודות הקטנות האלו שאותי הובילו להצלחה.

אסיים במילים שהתחלתי בהן:

תמיד יש פתרון, תמיד יש דרך. 

לסדנאות לארגונים כאן 

למדריך החדש לקשר תלותי כאן 

לעוד הצצה מתוך הקורס לתקשורת זוגית כאן