מה לעשות עם הייאוש?

מה לעשות עם הייאוש?
Rate this post

"איך אני יוצאת מההרגשה הרעה הזאת, אין לי חשק לקום בבוקר לעבודה, הימים קשים לי, ממש אין לי כוח לכלום…" היא אומרת ומסתכלת עליי בעיניים נוצצות. אני רואה מה עובר עליה. גם לי יצא לפגוש את ההרגשה הזאת. היא כנראה לא פוסחת על אף אחד בשלב זה או אחר. "תוכלי לעזור לי?" היא שואלת, ובעצמה מטילה ספק. "יש איזו תרופת קסם שתפיג את ההרגשה הרעה הזאת?"

אין. כל גורם חיצוני שמייצר לנו תחושה טובה אך לא נגרם כתוצאה מהאופי שלנו, או מפעולה של החוזקות שלנו מוביל בסופו של דבר, לדכדוך ולהרגשת ריקנות. סמים, אלכוהול, טלוויזיה, שוקולד, קניות, ועוד כל מיני מטשטשים למיניהם, ממכרים ומבריחים אותנו מעצמנו. בתחילה הם נותנים מנה של חסד, אך כשהמתיקות שלהם מתפוגגת הריקנות חוזרת. וכשהיא חוזרת, היא נחווית קשה יותר משהייתה.

מצב הרוח – הוא שלך בבלעדיות! בידייך החופש לשלוט בו.

מצב של ייאוש, דכדוך וכניסה למרה שחורה משתלט על אדם כאשר המציאות החיצונית נכנסים פנימה ונשארים שם. במקרה הזה הפיתרון הוא ליצור הפרדה. לא להזדהות עם הרגש עד כדי כך שהוא משתלט על כל הגוף. אפשר להרגיש דברים קשים, לבכות, להיות עצוב, אבל בתנאי אחד, שהרגשות הללו עוברים דרכך וממשיכים הלאה. אין לתת להם להציף ולהיות "הפרצוף" העיקרי שלך. אפשר להיות רגיש אך רגשנות יתר היא מעכבת. ניתן להרגיש את הקושי, אך לא להפוך לאדם קשה יום. ההזדהות עם הרגש וההתאחדות איתו, הופכת את האדם לרגש עצמו. בצורה זו ייאוש "שהשתלט" יהפוך אדם למיואש, ועצבות לא מווסתת תהפוך אדם לדיכאוני.

הכל בר חלוף

מה שהיה אתמול כבר נגמר, נכון? נכון. אבל בפנים קשה לנו לשחרר. קשה לשחרר את הכעס, את השנאה, את העצב, את המירמור, את ההתחשבנות. אנחנו מקשרים בין האושר שלנו לכסף, לחברים, לבריאות, לעבודה ואם משהו משתבש באחד מהמוטות עליהם אנו נשענים, אנחנו נזרקים אחורה. חוסן נפשי נוצר עם טיפוחה של תחושת סיפוק מעצם היותנו. היותנו ללא תלות בנסיבות המשתנות של חיינו. המחשבה שאדם יכול להרגיש שלם מעצם היותו, יכולה להיות מאוד משחררת ומרגיעה. התחילו לחשוב שלא משנה מה, תמיד יש לכם את עצמכם. זה נכס חשוב שלעיתים קרובות אנחנו שוכחים לטפח.

הסירוב לתייג את עצמך כמסכן

הסירוב לתייג את עצמך כמסכן היא עמדת כוח. כשאתה מסכן אתה תלוי בנסיבות. העולם שולט בך, אתה נפשית גמור. כשטוב לך בלב ויש הרגשת רווחה אתה יכול לפעול מתוך רוגע נפשי ולהתקדם הלאה. לעומת זאת, מתוך עמדה של מסכנות האפשרויות מוגבלות. כל מחשבה נחווית כקשה מאוד, כל תזוזה היא בלתי אפשרית ורחוקה. ברגע שאדם מבין שיש לו את הזכות והכוח לקבוע כיצד הוא מרגיש כלפי עצמו, התמונה שלו משתנה והכוח חוזר לידיים שלו. ברגע שאדם מחליט לאהוב את עצמו ללא תנאי, הוא פותח לעצמו שער לשביעות נפשית, אבל על כך אכתוב במאמר נפרד.

ראו גם: אימון אישי לחיים

למצוא משמעות זה פיתרון

ויקטור פראנקל הציע למצוא משמעות כתרופה לכל תחלואה נפשית. הוא הסביר שהרגשות החיוביים שקורים לנו כתוצאה מפעילות של  החוזקות שבנו הם התרופה. מי לא מכיר את הרגשת האושר שמתפשטת בגוף כשאתה עושה משהו שאתה טוב בו, עוזר לחבר, נותן יד, תורם חלק. פעילות שעושה לנו טוב יש בה ערך כפול. גם נתינה לאחר וגם סיפוק עצמי. ובשביל זה שווה להתאמץ ולהתמודד. הדרכת קואצ'ינג ומציאת משמעות בחיים היא חיבור לחוזקות, לאמונות פנימיות, להגשמת מאוויים.  להנאה ממה שנותן לך ערך אמיתי. אי אפשר לקנות את המשמעות הזאת בסופר, גם לא דרך צפייה בטלוויזיה. זאת דרך שחייבת להיות בה מחשבה ופעולה שיוצרת אותנו בסופו של דבר לאנשים שאנחנו רוצים להיות.

ומה איתכם?
איפה אתם מוצאים משמעות בחייכם ואיפה פחות?
האם אתם מוצאים את הקשר בין מצב הרוח שלכם לעיסוקים היומיומיים שלכם?

אתם מוזמנים לשאול שאלות ואגיב עליהן בכתב, ואם אהבתם את המאמר הזה, שתפו אותו!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *