מה בין פסיכולוגיה חיובית וראש השנה?

מה בין פסיכולוגיה חיובית וראש השנה?
Rate this post
מכירים את ההבטחות לשנה החדשה? למשל: "השנה אני אעשה יותר ספורט", "השנה לא אצעק על הילדים", "השנה תהיה יותר תקשורת זוגית"… לאחרונה השתתפתי בסמינר של ד"ר טל בן שחר, מרצה וחוקר בתחום הפסיכולוגיה החיובית, ואספר לכם מה למדתי ממנו בעניין. אל דאגה, פסיכולוגיה חיובית זה לא אומר שהכל טוב (חס וחלילה) אלא רק, שינוי של נקודת המבט לכזו המאפשרת התייחסות אחרת לחיים – להצלחה וכישלון, למשפחה ,לקריירה ולכל השאר. alt

 

 

 

 

 

 

 

כולנו רוצים שיפור

בן שחר עצמו אמר לא פעם בסמינר, שהוא לא יחדש לנו דברים שלא ידענו קודם. כמובן שהוא שיקר, כי על הרבה מחקרים שהוא סיפר אני שמעתי בפעם הראשונה, ואני מאמינה שכמוני עוד אולם מלא של משתתפים, אך את התובנות והרעיונות העיקריים שהוא הציג כולנו מכירים, שומעים, חווים בדרך זו או אחרת ב"עידן החדש" בעשורים האחרונים. זוהי תקופה שבה כמעט כל אחד רוצה להיות יותר – יותר עשיר, יותר מצליח, יותר בריא, יותר יפה, יותר קריירה אבל גם יותר משפחה, יותר… מה שתרצו. המון אנשים הולכים להיות מאמנים, מדריכים, מטפלים ויש אין סוף דרכים לחיים טובים וקלים יותר .

האם אנו משפרים ומשתפרים? אני לא בטוחה. בגוש-דן לפחות, אני עדיין שומעת צפירות אם מישהו לא נוסע כבר בשניה שהרמזור התחלף. יש יותר פקקים, ויותר אופנועים נדחפים ויותר קללות ברחוב. בעומדי בתור בסופרמרקט אף אחד לא מנדב כמה דקות מזמנו כדי לתת זכות קדימה לאישה בהריון. לעלות עם אנשים במעלית זה כמו לעמוד 40 שניות יותר מדי במקום לא נוח. אף אחד שנכנס לא אומר פשוט "שלום", אנשים מחפשים לתקוע את המבטים שלהם למטה או למעלה העיקר שלא להיתקל בעיניים של מישהו אחר. ואפילו אנשים שגרים באותה שכונה, באותו הבלוק, כמעט לא מכירים אחד את השני כי לכולנו אין זמן.

גם מהאנשים שבאים אלי לאימון אישי או טיפול גוף-נפש, אני שומעת על יותר חרדה, יותר בגידות, יותר ADHD, יותר תסכול ויותר אנשים שרבים בינם לבין עצמם. במקרה הטוב, בינם לבין מי שעוד סובל את השטויות שלהם… טוב, בטח הבנתם את הרעיון, לכן אעצור כאן ונתקדם לפואנטה.

הידע לא משנה את העולם

גם את הפואנטה הפעם, הרשו לי ליחס לאותו סמינר מוצלח, שכן איננו ממציאים את הגלגל מחדש וקבלו את המשפט הבא: "הידע לא משנה את העולם".

לא משנה??? בוודאי שהוא משנה. אם רק הייתי יודעת שהוא כזה קמצן ובלגניסט לא הייתי עושה איתו 3 ילדים! אמרה לי אחת; ואם הייתי יודעת שהילדה שלי מסתובבת עם הבן של המשוגעת ההיא, ברור שלא הייתי נותנת לה לצאת מהבית; ואם רק הייתי יודע שהמחירים של הדירות יאמירו כל כך, תאמיני לי כבר היו לי 3 דירות במרכז… אז כנראה שהידע כן משנה, אך השאלה היא מה משנה יותר – הידע או מה שאתה עושה עם הידע.

כמה מאיתנו יודעים הרבה על תזונה נכונה אך עדיין לוקים בזלילות יתר? ומה עך אלה שממשיכים לבזבז למרות הידע על המינוס בבנק? ולמה ההיא עשתה עם בעלה 3 ילדים? כמה זמן לוקח לגלות שבעלך קמצן? כמה מאיתנו יודעים על חשיבות הספורט, השינה, התזונה, זמן איכות עם הילדים והאישה ובכל זאת מבזבזים כל כך הרבה יחסים עם הטלפון הסלולרי? כמה אנשים חוזרים כל יום לעבודה / לבית / לזוגיות שהם לא מרוצים בה, אך ממשיכים לרטון על כך כבר שנים?

ליישם ליישם ליישם

התשובה לשאלה איך לשנות בעולם יותר היא – ליישם. ליישם את הידע שלך. להעביר אותו מהבל של מילים למעשים. על מנת להתחיל ליישם צריך לשמור על 2 כללים פשוטים:

  1. לבחור משהו חשוב ומשמעותי שיעשה לך טוב אם תעשה אותו. לדוגמא: להפסיק לקטר למשך שעה בשבוע, שיעור ספורט, סופ"ש מנוחה מהסלולרי, שעת חיבוק עם הילדים ועוד…
  2. לקבוע זמנים מדויקים לביצוע המטלה ולבצע בדיוק על פי מה שהתחייבת. לדוגמא: יום ג, בשעה 18:00

זהו זה. לבחור נושא ולהקצות לו זמן מדוייק בלו"ז, שלא ייכנס לרשימת ה"דברים שיום אחד אולי אעשה וכנראה שרק אמשיך לדבר ולחשוב עליהם". אם תיישמו את הכללים האלה, אני בטוחה שהשנה ההבטחות שלכם לא יהיו רק באוויר. ובזאת אאחל לכם שהשנה תהיה (לפחות בדבר אחד) יותר טובה, יותר מתוקה, יותר מתאימה לכם מזאת שחלפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *