חרדה – הפחד לפספס וחרדת ההחמצה (fomo)

חרדה – הפחד לפספס וחרדת ההחמצה (fomo)
5 (100%) 5 votes

 

תופעת הפומו- "The Fear of Missing Out" היא תופעה שעלתה לכותרות בשנים האחרונות בעקבות שימוש יתר במכשירים סלולריים אבל מוכרת בצורותיה השונות מזה שנים רבות.

התופעה מדברת על הפחד לפספס משהו. פחד שהופך לחרדת החמצה. חשש שבכל רגע נתון, קורה משהו שאני צריך לדעת עליו ועדיף לי להיות שם. בחיים שמחוץ לאינטרנט אנחנו מכירים את זה במחשבות של "הדשא של השכן ירוק יותר", ומהכמיהה שלנו להיות כאן, שם ובכל מקום, העיקר – לא לפספס. 

 

 

 

ככל שהעולם נהיה יותר גלובלי ויותר אינטרנטי התופעה מקבלת מימדים גדולים יותר. פשוט בגלל הקלות שבכפתור אחד בכף היד אנחנו יכולים לראות מה קורה עם חברים ומכרים שלנו בכל העולם. והתמונות היפות שאנחנו רואים שם, אין סוף הזדמנויות, אין סוף רעיונות גורמים לנו למחשבות שלא היו באות אילולא היינו מחוברים. נניח  שאין לי שום חרדה בעולם ואני חיה עם עצמי מצוין, עצם הפעולה של הכניסה – יציאה מהאפליקציה בלי שרציתי משהו, מוציאה אותי מריכוז בעניינים שלי, ואת מקומם תופסים כל מיני עיניינים של אנשים אחרים.

 

האם זה ייצוג מדויק של המציאות?

 

ברמה המודעת, כולם כנראה יודעים שהדברים שמוצגים בטלוויזיה והמדיה החברתית הם לא ייצוג מדויק של המציאות, אבל זה משהו שכדאי להזכיר לעצמנו מדי פעם. הדמויות הווירטואליות של כל מי שאתם מכירים הן ייצוגים מדויקים של האופן שבו הם רוצים שאחרים יראו אותם. הרוב המוחלט של האנשים מראים לכם רק את הדברים החיוביים בחיים שלהם, הדברים השליליים נערכים החוצה. אבל לא רק הם, גם הדברים הניטרליים והמשעממים נחתכים. זוג חברים בדיוק העלה תמונה של שקיעה הורסת? לא בתמונה: הפקק שהיו בו בדרך, התור לרופא השיניים שהיה בצהריים וערימת הכביסה שמחכה בבית.

הדמות הווירטואלית שאתם רואים היא תמונה שעברה פוטושופ מסיבי של חיים של אחרים. להשוות את כל החיים שלכם למיטב של מישהו אחר זה מתכון בטוח לחוסר סיפוק. הדשא של השכן אולי ירוק, אבל זו רק החצר שאתם רואים. בבית יש לו כנראה בדיוק את אותו הבלאגן.

 

סימפטומים של חרדת ההחמצה

כפייתיות, לחץ  והסחת דעת מדברים שבאמת חשובים, דכדוך ואיבוד עניין בתחומים חדשים, וגם פגיעה במיומנות חברתיות בעולם האמיתי. חוסר הסבלנות שלנו להמתין שדברים יבשילו ויקבלו את הצורה שלהם מביא אותנו לירות לכל הכיוונים.  העיקר שמשהו יתפוס בסוף. מי מוכן לסבול את המחשבה שהוא פספס משהו  כשאפשר בכמה מאות או אלפים לעשות 'וי' ולהמשיך הלאה? וככה, בשל הפחד לפספס, נתחיל לירות לכל הכיוונים. לא נוכל לסבול עמימות ולא נמתין שדברים יבשילו ויקבלו את הצורה שלהם כי אנחנו מפחדים לפספס. ומה קורה כשמפחדים ממשהו? הוא מגיע אלינו בכל הכוח. אנחנו מפספסים. אנחנו לא מתמקדים, לא מעמיקים ולא חווים את הרגע. כל הזמן עסוקים במה יהיה מחר או מה היה אתמול.

 

אז מה קורה לכם אם אתם סובלים מחרדת ההחמצה?

  • אתם חושבים שאחרים עושים גוד טיים יותר מכם.   
  • יש לכם צורך להיות באירועים חברתיים, לדעת מי אמר למי ולא לפספס שום התרחשות.
  • הרצון הוא להישאר מעודכנים. להתנסות, מתאים לא מתאים, העיקר להתנסות. זה יכול לבוא לידי ביטוי בהתעניינות מוגזמת בחיים של אחרים וגם בנבירה ברשתות חברתיות.

 

איך אדע להבחין שמה שיש לי זה חרדה או שאני מרגיש פספוס כי באמת הגיע הזמן לשנות משהו בחיים שלי?

אז כמובן שייעוץ מקצועי הוא אינדיבידואלי אבל המפתח הוא לדעת מה מספק ומשמח אותך בחיים. תשובות כאלה נוטעות ביטחון עצמי ואז גם אם הרגשנו שהחמצנו איזה מסיבה טובה ונשארנו בבית כי יש יום עמוס מחר, ההרגשה הזאת תעבור מהר.  הזכירו לעצמכם שלכל דבר יש זמן מתאים, ותוכלו למצוא את הזמן לעשות את מה שאתם רוצים גם אם זה לא בדיוק הרגע.

 

קרא עוד: לחץ נפשי ואיך להתמודד איתו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *