אפקט קורונה: איפה יותר בטוח להתאמן בבית או בחדר כושר?

אפקט קורונה: איפה יותר בטוח להתאמן בבית או בחדר כושר?
5 (100%) 2 votes

בימים האחרונים נשמעות תלונות רבות כי מקבלי ההחלטות נדרשים לקבל החלטות בנוגע לקורונה ללא נתונים. לדעתי, הבעיה היא שהתקשורת, מקבלי ההחלטות וגם לא מעט מאנשי מערכת הבריאות לא יודעים לפרש נתונים סטטיסטיים בצורה נכונה. התקשורת וגם מקבלי ההחלטות הם לגמרי אנשים מהשורה בכל הקשור להבנה סטטיסטית. דרוש להיעזר בסטטיסטיקאי כדי לתרגם נתונים סטטיסטיים יבשים לתובנות.

 

למשל, אם על פי מדגם של 1000 חיוביים מדווח כי 15% (150 אנשים) הם בחתך גילאים מאפס עד 20 ועוד 15% (150 אנשים) הם בגילאים מ-60 עד 80. התקשורת וח"כ מהשורה יסיקו סיכויי הדבקה זהים לשתי הקבוצות.  אני סבור שמסקנה זו שגויה כי

נניח כי בחתך גילאים מ-0 עד 20 נבדקו 10000 איש. כלומר, הסיכוי להיות חיובי בקבוצה זו 1.5% (150/10000).

נניח כי בחתך גילאים מ-60 עד 80 נבדקו 2000. כלומר, הסיכוי להיות חיובי בקבוצה זו 7.5% (150/2000).

מפה ניתן להסיק שהסיכוי להיות חיובי לקורונה בקבוצה המבוגרת גבוה פי 5 מזה עבור הקבוצה הצעירה.

 

דוגמה נוספת בנוגע לאבסורד שלכאורה עדיף להימצא בחדרי הכושר מאשר בבית:

לפי הדיווח 65% מההדבקות קורות בבית בעוד שבחדר כושר רק 0.5%.

המסקנה הפשטנית שאליה מגיעים ח"כים היא ששהות בבית מסוכנת פי 130 (65/0.5) מללכת לחדר הכושר. האינטואיציה כאן מסגירה שמשהו בסטטיסטיקה המוצגת מעוות.

כדי להגיע למסקנה מתבקש לבחון לפחות את אחוז הזמן שמבלים בבית מול זה בחדר כושר. נניח כי בשבוע אופייני אדם ממוצע מבלה בבית פי 600 יותר זמן מאשר בחדר כושר. לכן סיכויי הדבקה בחדר הכושר גבוהים פי 4.6 (500/130) מאשר בבית.

לדעתי נדרש לתווך לתקשורת, מקבלי החלטות, ובתוך מערכת הבריאות את הנתונים הסטטיסטיים.

האם אתם שותפים לתחושה זו? האם אני שוגה?

 

* הפוסט נכתב ע"י בעלי אליק היקר. לי אין חצי דבר עם סטטיסטיקה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *