דף הבית / העצמה ומימוש עצמי / איך הערה עוקצנית הורסת יחסים
לזהות את האמונות שלי מה הן ההגדרות שאני חי איתם
המרגעה המהותית שלי היא שאני מכוון אנרגיה חיובית לסיפוק האגו
אגיע לגרסה הכי טובה שלי
כלים איתם אני עובד כל יום ומתקדם
התעוררתי לבדוק שהוא חי!
כלים הפרקטיים שיכולתי ליישם באותו הרגע
זו הפעם הראשונה בחיים שאני משתחרר מתפיסות
אמא רגועה ואוהבת היא המזון המומלץ ביותר לתינוק
השקט הפנימי שנוצר בי ובו פשוט ישנתי טוב
עזרה לי לסדר את חיי החדשים עם התינוק שלי5 (100%) 3 votes If you are a first-time parent or a parent with a few kids struggling to manage […]
זה האיר אצלי נקודה שהייתה צריכה להתברר
באתי ללידה מלאת מוטיבציה ומחשבות טובות וברוך ה' עברה לידה טובה.
עבודה מדהימה עם בעלי שהיה פתוח לביקורת ושינויים
אני לא מוותר לעצמי וכל זה בזכותך
הרגשתי שהחיים חבטו בי ושאני במקום נמוך ולא טוב ביחס לאיך שהכרתי את עצמי רוב חיי.
I also continued to see Elinor about my career and my own life after 3 months I feel great change in my life and personality
a perfect balance between being compassionate all the while guiding through tough love
להיות הבן אדם שרציתי להיות
הסתכלתי בבדיקות דם ישנות ורציתי לבדוק את הקשר בין התוצאות לאורך זמן
תוך 4 מפגשים הצלחתי לשנות את סדר היום שלי
להבין מה אני באמת רוצה בחיים וכיצד אני יכול להשפיע
נותן להתרכז באמת במה שחשוב ונחוץ לצורך התקדמות והתעצמות אישית.
התגברתי והתחזקתי ואני חושבת שגם טיפה התבגרתי
היא הרחיבה לי את הלב בצורה שלא ידעתי.
קשובה, חדה, עניינית, פרקטית ומשנה גישה
אלינור קשובה ומתאימה את עצמה לקבוצה בצורה טבעית.
בזכות ההכוונה של אלינור הצלחתי לעשות שינוי.
ביחד יצאנו למסע מרתק מלא תובנות והכי חשוב – פעולות!
קשה לתמצת בכמה שורות מה שקרה מאז. לא היה שום קסם ולא היתה תרופת פלא אבל החיים שלי השתנו.
לא היה שום קסם ולא היתה תרופת פלא אבל החיים שלי השתנו
"נעלתי את המפתח באוטו." אחרי יום שלם של אוכל ונפנוף בטבע הדבר האחרון שבא לך זה לחכות למנעולן בגלל שסגרת את הפגוש על הצידנית. בעוד אנחנו חושבים מה לעשות, אחד מאיתנו חוזר עם עוד שניים, גבוהים וחזקים ישר לכיוון האוטו. "אני צריך מברג, סמרטוט, ואיזה משהו מברזל." כולנו מקיפים אותם. מנסים לעזור, לכוון, לעודד. הם מנסים ככה, מנסים אחרת, להכניס, להוציא, רק להגיע לכפתור הדלת ולפתוח אותו… אבל עם כלים מהשטח זה לא הולך מהר. בעוד הם מנסים ומנסים (וכבר הגיעו עוד 2 משלהם לעזור) פולט אחד משלנו את ההערה הבאה: "איך זה שכשאתם צריכים לפרוץ רכב זה לוקח לכם שתי דקות, ועכשיו זה לוקח כ"כ הרבה זמן?"
"חשבנו שבאנו לעזור" הם ענו, והמשיכו בשלהם. מתאמצים ומזיעים ולבסוף הם פותחים את האוטו. עם קפיצות השמחה, ההתפעלות, כפיים וחיבוקים הדדיים הלכנו לשתות איתם לחיים. הם מאום אל פחם, אנחנו מהצפון. אבל באמצע היער, לפני רדת החשיכה, היינו שוב אחים. זה יכול היה להיגמר אחרת. מאז נזכרתי ב2 רגעים: הרגע בו סבא שלי מסביר לי ש"חיים ומוות ביד הלשון", והרגע בו אמא שלי פותחת את סיר הדגים המפואר שלה בערב שישי, ולביס הראשון מתלווה מן טעם מריר, מגעיל כזה לא אופייני. אח"כ מתברר שזה היה לימון כבוש שהרס תבשיל שלם.
איפה אתם מכניסים הערות מיותרות שמחמיצות לב שלם? כיצד אתם הורסים יחסים בחוסר כבוד, גילגול עיניים, צקצוק שפתיים, והבעות בוז שבמקום להתאפק (או למצוא לכם מקום לקתרזיס מתאים) אתם מוציאים אותו על האחר?
למידע נוסף: ייעוץ זוגי